קיצור תולדות הניהול (והפיזיקה)

השוואה בין פיזיקה וניהול אולי תעלה גבה בקרב חלק מהקוראים. איזה קשר יכול להיות בין שני תחומים, שעל פניו נראים רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ומערב.
אבל, בואו ננסה להתייחס לכך כשעשוע אינטלקטואלי ולבחון מספר דוגמאות שמשוות בין הניהול של פעם לבין הפיזיקה הקלאסית ובין ניהול מודרני לפיזיקה המודרנית.

פיזיקה קלאסית וניהול קלאסי
הנה לדוגמא שלושת חוקי ניוטון שמייצגים השקפה קלאסית והמקבילה הארגונית שלהם:

עיקרון ההתמדה
"גוף ינוע בקו ישר ובקצב קבוע כל עוד לא מופעל עליו כוח חיצוני."
בארגון- על העובד לעשות את המוטל עליו וללכת בתלם שהותווה לו מראש , ללא שאלות ותהיות, כל עוד לא השתנו הנסיבות הקיימות.
לפי הגישה הניהולית העכשווית ברור לנו היום , שנעדיף את העובד היצירתי, הפתוח והגמיש שיכול להתאים לסביבה דינמית ומשתנה.

עיקרון הכוחניות
"כוח שווה למסה כפול המהירות."
בארגון- אתה שווה למשקל שלך בארגון , כלומר למעמד שלך ולכוח הפוליטי אותו צברת, כפול יכולת ומהירות השליפה שלך כרגע.
הביטוי "נקמת היורמים" מבטאת את התפיסה הניהולית המודרנית שכוח הינו פונקציה של ידע , מומחיות, דוגמא אישית ויחסי אנוש. אומנם, לכוח פוליטי יש מקום נכבד במערכת הארגונית, אבל הצלחתן של חברות שונות, המנוהלות על ידי אנשים המצטיינים ביחסי אנוש ולא בכוחניות -אומרת הכל.

עיקרון הקונפליקט
"כאשר גוף ראשון פוגע בגוף שני, הגוף השני יחזיר תגובה שווה בכוחה ומנוגדת לגוף הראשון".
בארגון- כאשר אתה מצוי בקונפליקט, עליך להחזיר באותה מטבע ובכוח נוגד אל היריב.
עמיתך לעבודה הינו למעשה יריב ולא עמית, זאת בניגוד לקו המחשבה ניהולי מודרני, שגורס שיתוף פעולה סינרגטי בין הצדדים שנועד להעצים יכולות משותפות מעבר לסך הכוחות האריתמטי.
מסתבר היום, בעקבות תצפיות וניסויים שונים, שתמונת העולם הרבה יותר מגוונת, נזילה ולא צפויה מהתמונה אותה ציירו פיזיקאים ומנהלים קלאסיים . תמונת המצב המודרנית, כפי שתוצג להלן, מגדירה באופן שונה את הכרתנו את העולם ויוצרת שינוי תפיסתי מהותי ממה שחשבנו בעבר.

פיזיקה מודרנית וניהול מודרני
אין ודאות
לפי עיקרון אי הודאות של הייזנברג, אחד מאבות הפיזיקה הקוונטית, לא ניתן לדעת גם את המהירות וגם את המיקום של חלקיק כל שהוא. נגזר עלינו לחיות בעולם הסתברותי שיש בו אי ודאות לגבי חלקיקי היסוד הבסיסיים ביותר.
מסתבר, שגם בעולם הניהולי שולטים בכיפה חוקים מעין אלה, לא בכדי הגדרת המנהל היום הינה נזילה ואינה מובחנת במכוון. היא מדברת על המנהל, כמי שצריך לקבל החלטות בתנאי אי וודאות. המנהל כמוהו כלוליין שלוקח מידה של סיכון בהחלטותיו, מכיוון שהוא פועל בתנאי עמימות וחוסר ודאות.
המנהל צריך למצוא את החלופה האופטימלית בהינתן נתונים חלקיים ומשתנים בהווה מבין מספר חלופות אפשריות. אין פתרון אופטימלי , אלא רק פתרון אד הוק, לבעיה שעל הפרק, תוך ידיעה שקיים Trade Off עם חלופות אחרות אפשריות.

אין מוסכמות
עיקרון היחסות של איינשטיין קובע, שהחלל והזמן אינם מוחלטים ונתונים לשינויים בהתאם למהירות בו נמצא הצופה.
החלל והזמן אינם מוחלטים... מחשבות כאלה על עצמים שמתכווצים ושעונים שמאיטים את מהלכם במהירויות גבוהות כפי שטוענת תיאוריה זו, מציגות תמונת מצב מאוד משונה, שאינה מתיישבת עם האינטואיציות הבסיסיות ביותר.
בתיאוריה זו, יש משום שבירת המוסכמות של כל מה Obvious , אינטואיטיבי, מסתדר עם השכל הישר ונראה לעין. לעתים, כדי לעמוד על המציאות לאשורה וכדי להגיע לחקר האמת צריך לפעול כנגד האינטואיציות הבסיסיות ביותר , מעבר לעובדות היבשות שנגלות לעינינו.
כך טוען טום פיטרס צריכה לפעול תובנה ניהולית. כאשר המנהל משתחרר מקיבעון מחשבתי קונבנציונלי הוא למעשה פותח פתח לתפיסה אחרת, לא קונבנציונלית, והולמת יותר את המציאות ובכך תורמת לארגון להיחלץ ממשברים ולעלות על נתיב בריא ונכון יותר מבחינה עסקית.
אחת המוסכמות הבסיסיות ביותר באחת מחברות התקשורת הגדולות הייתה נושא איכות גם על חשבון מחיר גבוה יותר של המוצר. את מחיר קיבעון מחשבתי זה כולם יודעים. החברה איבדה את הבכורה למתחרה, שניצל את התפיסה הדוגמטית הזאת כדי להכות בו בדיוק בנקודה זו ולהוביל את השוק - ובגדול.

אין סדר - תורת הכאוס
תורת הכאוס שגם היא אחת מענפי הפיזיקה שהתפתחו לאחרונה, מדברת "אפקט משק כנפי הפרפר". משק כנפי הפרפר בהונג-קונג יכול לגרום לנפילת הבורסה בניו-יורק.
שינויים קלים ולא מורגשים המערכת, כל שהיא, יכולים לגרום עם הזמן לשינויים דרמטיים ולא צפויים במערכת כולה.
תופעות כאוטיות, מעין אלה, מתרחשות הן במערכות פיזיקליות והן במערכות אנושיות. אדוות הגלים, שינויי מזג אוויר, התנהגות הבורסה, מצב הפקקים, מערכות פוליטיות, מצב הרוח של הבוס כולן מבטאות דגם התנהגות כאוטי , לא צפוי ודינמי.
ניתן להתחקות אחר דגמים שונים של של התנהגויות כאוטיות ולנסות לעמוד, במידה מסוימת, על פישרן ומהלכן, אך תמיד הן יישארו בגדר תהליך שלא ניתן לדעת את סופו באופן מדויק.
בעולם הארגוני יש הרבה מאוד תהליכים כאוטיים כאלה. כפי שנאמר בשיר "הכל בגלל מסמר קטן" הידרדרות קולוסלית יכולה להיגרם כתוצאה מגורם טריוויאלי ולא צפוי, שגורם בתהליך של כדור שלג לקריסה של המערכת.
מנגד, ארגון יכול לעלות על דרך המלך כתוצאה מדחיפה קטנה , סיוע לא צפוי, רעיון קטן, קצה חוט שפותח את מעיני הישועה ועשויי להוביל לשינוי גדול.
לסיכום, תמונת עולם מסודרת, הרמונית, מתואמת אינה קיימת יותר לא בפיזיקה ולא בניהול. כשנחשפים לראשונה לתמונת עולם כזאת הדברים נראים מפחידים ומאיימים. אנו מעדיפים לחשוב ולהתנהג בתבניות מסודרות ולגבש דרכי פעולה דומים אל מול מצבים דומים. התנהגות כזאת חסכונית וגם בלא מעט מקרים יעילה.
יחד עם זאת, אנו עדים לצורך הולך וגובר לגמישות רעיונית ומחשבתית בעולם רב גוני, דינמי וקליידוסקופי שיוצר הכרח לגלות דרכי מחשבה מתוחכמים יותר ולא קונבנציונליים, או במילים אחרות לגלות בגרות ניהולית.

• הוספת תגובה
• חזור למעלה
• הדפס
• שלח לחבר