נראה שתחום הביוטכנולוגיה זוכה לעדנה בשנים האחרנות  , הוא מבטיח מבחינת הפוטנציאל הכלכלי שלו ומהווה עדיין מוקד משיכה למשקיעים.
נשאלת השאלה כיצד הפכו אנשי המעבדה האפורים בחלוקים הלבנים למושא השקעתם של בעלי הון? כיצד הפך השילוב של מדעי המחשב וביולוגיה לחלומם של טובי בנינו, שעד לא מזמן נהרו לפקולטה למשפטים והיום מחלקים את זמנם בין שתי פקולטות, שנחשבו פעם שילוב די איזוטרי בנוף האקדמי.
ההימור של אנשי הביוטכנולוגיה והפרמצבטיקה , אלה שעוסקים בפיתוחם של שיטות רפואיות ותרופות חדישות, שנועדו להקל את חיינו בגיל המבוגר, נראה די בטוח. תוחלת החיים נמצאת בקו עליה, אחוז האוכלוסיה המבוגרת רק הולך וגדל עם השנים, וכמעט לכל אחד יש חסכונות אותם הוא שומר לעת זיקנה, שחלק ניכר מהם יעברו, בבוא העת, לכיסם של אנשי הביוטכנולוגיה.
לביוטכנולוגיה שימושים נוספים ורבים אחרים. ניתן בעזרתה להשביח מינים של בעלי חיים וצמחים, לרפא מחלות תורשתיות, ליצור חומרי מזון, תרופות , הורמונים וחומרים טבעיים ואף לפתח זני חיידקים המסוגלים לסלק פסולת ולנקות מיכליות נפט.
אולי הדוגמא, הבולטת ביותר בתחום זה כיום, קשורה לפרויקט מיפוי הגנום האנושי. טענת קברניטי הפרויקט זה היא, שאם נזהה את רצף הגנום ( מה שנהוג לכנות בלשון העם "הקוד הגנטי") ממנו אנו מורכבים ונפענח את צפונותיו נדע לאתר מחלות טרם התפרצותן ובעזרת התערבות מוקדמת נדע כיצד למנוע אותן. זהו פרויקט שאפתני רב היקף, שנועד למפות את הגנים אותו חומר תורשתי שמצוי על גבי הכרומוזומים שנמצאים בתאי הגוף.
אלא, שאליה וקוץ בה , מסתבר שהמלאכה אינה פשוטה כלל וכלל ואי הוודאות בתחום הזה גדולה ממה שנדמה במבט שיטחי. ישנם שני גופים בארה"ב שטוענים לכתר גילוי הגנום האנושי האחד קונצרן ציבורי בינלאומי הקרוי ENSAMBL"פרויקט הגנום האנושי", והשניה חברה פרטית בשם "סלרה גנומיקס". חברת תרופות בשם נוברטיס החליטה להשוות את ממצאי שני גופים, ולשם כך הייתה מוכנה לשלם מיליון וחצי דולרים לחברת "סלרה גנומיקס" כדי לקבל את נתוניה. לאחר חקירה ובדיקה הסתבר לה, שקיים פער משמעותי וחוסר התאמה בין ממצאי שני הגופים, מה שמלמד על אי דיוקים רבים בפרויקט ועל צורך בעבודה נוספת רבה וקשה, שעשויה להימשך עוד שנתיים- שלוש שנים, כדי לעמוד על המצב לאשורו.
תהליך החקירה בתחום המיפוי הגנטי כמוהו כעבודת נמלים מייגעת ולא ממש זוהרת. רצף הגנום שלנו דומה יותר לתל חורבות, שעליו נבנו במהלך הדורות מבנה פה ומבנה שם מאשר לבניין רב תפארת ומתוכנן. רוב רצף הגנום שלנו מורכב מרצפים שאינם רלוונטיים יותר .ישנו גם ויכוח לגבי כמותם של הגנים בכל תא אנושי. אנשי אקדמיה, שאינם סמוכים לשולחנם של משקיעים וחברות עסקיות טוענים למספר קטן בהרבה מאשר אלה, שעובדים בחברות ביוטכנולוגיות ומעונינים באומדן גדול של מספר גנים, שפירושו תקציבים נוספים, שנדרשים לצורך בדיקת פוטנציאל של מאגר גנים שיש לעמוד על צפונותיו.
יתכן, וזה רק עניין של זמן , שבעקבות מחקרים אלה אנו נדע למנוע מחלות שנחשבות היום חשוכות מרפא , באמצעות טכניקות של הנדסה גנטית. אולם המטרה אינה קרובה וגם אם וכאשר נגיע אליה היא תהיה יקרה ליישום ותהיה, לפחות בשנים הראשונות, נחלתם של עשירים בלבד.
היום אנו נתקלים בשימושים פחות הרואיים ויותר פרוזאיים של חידושי הביוטכנולוגיה כמו גילויי אבהות, השבחת המראה החיצוני של פירות וירקות ( אבל מה עם הטעם, היגיע הזמן שיעבדו גם על שיפור הטעם) וגם... כדי לפתח אבקות כביסה יעילות שיינקו את כל סוגי הלכלוך האפשריים. כך לדוגמא עושה חברת מקסיגן שבבעלותה מאגר רב תפארת של חיידקים אותם הישיגה מכל מיני מקומות משונים (כמו פנים האוזן), אותם היא מכליאה זה עם זה, כדי ליצור את הזנים אשר יודעים למוסס ביעילות כתמי ליכלוך שונים ומשונים שהחליטו להתיישב דווקא על בגדנו.
שימוש פחות סימפטי בהנדסה גנטית הינו פיתוח זני חיידקים קטלניים, שנועדו למלחמות ביולוגיות כנגד אויב ומתנקם בדרך שקטה וזולה יחסית לאמצעים קונבנציונליים אחרים.
ויש גם כאלה החולמים על שיבוט עצמי ללא עזרה של בת או בן זוג ומעונינים לשכפל את עצמם וזאת בעקבות הניסוי המוצלח עם הכבשה דולי.
נראה, שהתחום הזה צופן בחובו לא מעט הפתעות, אבל יש לשים את הדברים בפרופורציה, שכן ישנן ציפיות רפואיות וכלכליות אשר מזינות את עצמן מובילות לדינמיקה, שגורמת לצמיחה, אבל לא בטוח שאלו יהיו פני הדברים גם בעתיד אם במקרה יתברר שהפרה הביוטכנולוגית רזה ממה שחשבו בעבר.

• הוספת תגובה
• חזור למעלה
• הדפס
• שלח לחבר