עבודה מהבית- האתגר

מסתבר שעבודה מרחוק תופסת מקום משמעותי בחיינו, וחלק ניכר מהעיסוקים שבאופן מסורתי מבוצעים במבני הארגון מבוצעים מהבית. נשאלת השאלה  האם הולך ומתקרב עידן חדש ומבטיח, שישנה כליל את תפיסת העבודה הארגונית, את תהליכי העבודה המקובלים ואת המבנה הארגוני?

במקום לעשות את כל הדרך לעבודה, להזדחל בפקקים ולבזבז דלק וזמן יקר, נוכל לעבוד בנעלי בית בסביבת עבודה נוחה ומוכרת, אדונים לעצמנו, בקצב המתאים לנו, ללא לחצים מיותרים מצד מנהל וללא הפרעות מצד חברים לעבודה.

ויש גם יתרונות נוספים. הורים לילדים קטנים שמעוניינים לגדל ילדים, יכולים לשלב חיי עבודה ומשפחה. עבודה מהבית פותחת גם אפשרות בפני נכים שאינם מסוגלים להיטלטל בנסיעות, להשתלב במעגל העבודה.

גם הארגון יוצא נשכר מכך, מכיוון שעבודה מהבית חוסכת דמי שכירות יקרים, והוצאות תחזוקה וריהוט עבור עובדים ששוהים במבני הארגון.

חברות סוברות שעצם מתן אופציה של עבודה מהבית תהפוך את החברה אטרקטיבית יותר למועמדים פוטנציאליים, והדבר אף עשוי למנוע עזיבה של עובדים, שיראו במהלך זה כהליכה לקראת העובד.

יתרון נוסף, שחשיבותו רק הולכת וגוברת עם השנים, הוא הפחתה בכמות זיהום האוויר. כתוצאה מכך שפחות מכוניות ינועו בכבישים, יהיו פחות פקקי תנועה ואנו נזכה לנשום אוויר טוב יותר.

עבודה מהבית הופכת אפשרות ריאלית יותר ויותר עם ההתקדמות הטכנולוגיה, השתכללות אמצעי התקשורת והמחשוב, ומהירות העברת נתונים באינטרנט. נראה שהבית יהיה מקום העבודה העתידי ויתפוס את מקום העבודה הרגיל. לרגע נדמה שהנה אנו עומדים לסגור מעגל ואנו חוזרים לעבודה במסגרת המשקית הביתית, כפי שהיה טרם פרוץ המהפכה התעשייתית. חזרה מהמפעל המנוכר.

אתגרים בעבודה מהבית
מסתבר שציפיות גבוהות והתקדמות טכנולוגית אינן ערובה להצלחה ולהטמעה של שיטות עבודה חדשניות. צריך לבדוק עם "הכלה", במקרה שלנו - העובד, עד כמה עבודה במסגרת זו מתאימה לו ואם הוא בכלל מעוניין לעבוד מהבית.

הבעיה העיקרית מבחינת הארגון נעוצה בקושי בלבקר ולפקח אחר עבודת העובד, לעמוד על התנהלותו, ולתת לו משוב בזמן אמת על איכות עבודתו. מנגד,  אם מדובר בעבודה מדידה שניתן לכמת את תוצריה, מדובר באופציה טובה מאוד.

 בצד של העובד הקושי נעוץ בעובדה שעבודה מהבית כרוכה בתנאים פיסיים לא נוחים ובעמדת עבודה שאינה ראויה לעבודה. בנוסף, בבית ישנן הרבה הפרעות שלא קיימות בעבודה. מדובר, בדרך כלל, בילדים או בני משפחה אחרים שאינם מאפשרים לעבוד מתוך ריכוז.

מה גם שקיים קושי לעשות את ההפרדה בין הבית לעבודה ויש ערבוב תחומים ועמימות בנוגע לסדרי עדיפויות בין מטלות הבית לעבודה. הבית כבר לא מקום מפלט מהעבודה, העבודה נמצאת ומלווה את מי שעובד מהבית תמיד, ויש תחושה שאין לאן לברוח.

מסגרת חברתית
אתגר נוסף הנו הבידוד החברתי ממנו סובל העובד מרחוק. באין קשר חברתי, כשתמיכה חברתית לא קיימת, כאשר העובד לא נהנה מנסיונם של אחרים, כשאין לו אפשרות לקבל ולתת משוב ובאין לו עם מי להתייעץ, הוא חש שנמנע ממנו אחד המרכיבים הבסיסיים ביותר שעבודה אמורה להעניק - מסגרת חברתית.

מקום העבודה מהווה הזדמנות למפגש חברתי בו רואים ונראים, בו ניתן ליצור קשרים בין אישיים ולהתערות חברתית, ועל כך עובדים לא מוותרים בקלות.

במחקר שנערך  באנגליה על יד קיט הון ומאייר קרין מאוניברסיטת נוטינגהם, נמצא שסטודנטים הביעו פחות נכונות לעבודה מהבית יחסית לעמיתיהם הבוגרים שאינם סטודנטים, כנראה בשל תפיסתם את הארגון כמקום מפגש להזדמנות חברתית. עמיתיהם הבוגרים, לעומת זאת, הביעו נכונות רבה יותר לעבודה מהבית. אולי מכיוון שמבחינתם הנושא החברתי פחות משמעותי.

לסיכום, עבודה מהבית אפשרית , היום בעידן הזום ושאר אמצעים לנהול תקשורת מרחוק הנה אופציה מומלצת , יחד עם זאת יש לקחת בחשבון כמו סוג הארגון, המוצר, סוג התפקיד, תנאי העבודה וסוג האוכלוסייה. 

כאשר ארגון מעוניין להעסיק עובדים שעיקר עבודתם תהיה מהבית, הוא יכול להחליט על יום או יומיים בשבוע שהעובד מגיע לחברה, מעדכן, מתעדכן, מחליף דעות, מתייעץ, מקבל הדרכות ובאיזשהו מקום ממלא מצברים לקראת העבודה בבית.

לעומת זאת, ארגון שאינו מעוניין לשנות סדרי עולם ורוצה שרוב העבודה תהיה בין כותלי החברה, יכול להקצות יום-יומיים בשבוע לעבודה מהבית, ואז העובד והארגון יוכלו ליהנות מהיתרונות של עבודה מהבית לפחות בחלק מהזמן.

ניתן לומר שנכון להיום, קיימת בשלות טכנולוגית שהולכת ומתבססת הופכת את העבודה מהבית להכרח. צפוי שמגמה זו תמשך גם לאחר משבר הקורנה שפקד אותנו.