כיצד לשמור על רעננות, מרץ ועניין לאורך זמן ולעשות דברים כמו פעם, כמו בהתחלה לפני שהתחילה השחיקה . מספר הצעות לסדר היום:
כמו בפעם הראשונה או גישת "תום סויאר"
בסיפור "תום סויאר" מאת מרק טווין מסופר שהוטל על תום לסייד קיר , עבודה מאוסה לכל הדעות . תום לא איבד את עשתונותיו, בחן את הקיר בקור רוח והתחיל לסייד אותו ביד אמן, בשאננות, בתנועות מדודות, תוך שהוא שורק לעצמו בעליזות. כמובן שהמחזה משך את תשומת לב חבריו לשכונה שהתחננו ליטול חלק בעבודה. בסופו של דבר, הקיר נצבע שלוש פעמים ותום זכה במתנות לרוב תמורת הזכות להשתתף בצביעה.
אימוץ גישת תום סויאר מסייעת ביציקת עניין ותוכן לעבודה ומעניקה ראייה רעננה יותר, שמאפשרת להרחיב את אופקי הפעילות ועם הזמן לעסוק בפעילויות "משמעותיות" שיותר קרובות ללבנו ומתאימות לנו.
בזמנו הוטל עלי בארגון בו עבדתי לעסוק בפרויקט שאף אחד לא רצה להתקרב אליו מכיוון שהיה אפור, מורכב ובעייתי . ניגשתי לנושא כפי שתום עשה עם הרבה מרץ והתלהבות, השתמשתי בכלי מחשוב, שיטות מובנות, ועניינתי גורמים שונים בחברה אודותיו. עם הזמן הוא הפך ל issue ולמוקד התעניינות בעיני מנהלים נוספים שרצו ליטול חלק במלאכה ובאו לעקוב מקרוב אחר הנושא שהפך פתאום מרתק ומרנין לב.
מאמץ מתון
לכאורה, עבודה ממושכת לאורך שעות ארוכות אמורה לגרום לעייפות, אנו חוזרים מותשים וסחוטים מהפעילות היומית . האנרגיות הולכות ומתמעטות ויש תחושה של עייפות ורצון לנוח.
השאיפה צריכה להיות לצאת מהמצב לא פחות טוב ממה שנכנסנו אליו על ידי הפעלה של מאמץ מתון ומבוקר. זה נכון בעולם העבודה וגם בכלל . מספר דוגמאות יכולות להבהיר נקודה זו: דווח על לא מעט מקרים של אנשים שסבלו מנדודי שינה שבעזרת טיפול לוגותרפי ( אסכולה פסיכולוגית מיסודו של ויקטור פרנקל אבי שיטת הלוגותרפיה) שברגע "שהפסיקו לרצות" לישון ,השינה באה מאליה. גישות תרפיה בתחום המיני מטפלות בקשיים מיניים באמצעות טיפול פרדוכסלי מעין זה. בהקשר הארגוני, ישנם לא מעט אנשים שכאשר הרפו מהמאמץ הבלתי נלאה בטיפוס בסולם הארגוני, מצאו שדווקא בזמן שהתייחסו לקידום האישי בקלילות מסוימת הדבר תרם לקידומם בארגון. גישות חינוכיות דוגלות בטכניקות משחקיות לשם רכישת הבנה אמיתית של חומר הלימוד . ככלל, ישנה עדיפות למאמץ מתון, שוטף, חקרני ונטול מאמץ ולא מאמץ חד ופתאומי שמכלה את משאבי הגוף. זהו "שביל הזהב" שדיסיפלינות שונות המתוות את הדרך לאורח חיים נכון ומאוזן ממליצות עליו.
עבודה בהתאם לריתמוס האישי
יתכן, וחוסר מאמץ יתפרש כעצלנות כמו שקרה לאיינשטיין. בתקופת לימודיו באוניברסיטה היה מורו נוהג לכנות אותו, "כלב עצלן", בשל התקופות בהם היה שרוי בחוסר מעש ונטיותיו החולמניות. מסתבר, שאלו היו תקופות מנוחה ומילוי מצברים לקראת תקופות פוריות יותר בהם כתב את תורת היחסות שלו.
בכל מקום בטבע אנו מבחינים בריתמוס של עבודה ומנוחה. תנועה מחזורית שמאפיינת את הקיום, תהליכים שיש בהם כווץ והרפיה. לדוגמא קצב הנשימה , הלמות הלב, והפריסתלטיקה (כווץ) במערכת העיכול.
מדובר בתהליכים גליים שמתרחשים בכל רגע שיש בהם
שלב עבודה ושלב מנוחה.
כדאי לנו להתחקות על הריתמוס האישי האופטימלי שלנו מבחינת יעילות והספק ולעבוד לפיו. כמו שבתנועת גל, יש שיא ויש שפל, כך גם לנו יש את נקודות השיא והשפל שלנו, אם נלמד להכיר אותם לחיות איתם בשלום נדע לנצל את התקופות הפוריות והטובות שלנו כראוי ונראה בתקופות שפל משהו טבעי שמתחייב ממחזוריות זו שלאחריהן נחזור למסלול הנכון.
המציאות מתחילה ממני, או פיגמליון בפעולה
ממש כמו בסיפור פיגמליון , מסתבר, שהאופן בו אנו רואים את המציאות ישפיע בסופו של דבר על המציאות עצמה.
ידוע שאנשים נרגנים ומרים נוטים לראות את האנשים סביבם כבלתי אמינים וכאלה שעלולים לגרום להם נזק. נטייה כזו תגדיל, לרוע מזלם, את הסיכוי שאומנם כך יהיה לבסוף . האופן בו הם רואים את האחר יגרום לתגובה במטבע דומה מצידו, ויחזק את הנחתם המוקדמת. מה שהם רואים אצל האחר הוא ההשתקפות של נפשם פנימה וכבר נאמר "הפוסל באחרים במומו פוסל".
אפקט פיגמליון נרתם לטובת תורות ניהוליות, בהן מנהלים משדרים מסרים חיוביים ומחזקים אצלם את תפיסתם ואמונתם ביכולתם האישית , מה שמעלה בפועל את המוטיבציה והביצועים בקרב העובדים.
בדיוק מאותה סיבה, גם מחוות לא מילוליות כמו חיוך, יוצרות תגובת מראה ותחושת נינוחות הדדית, ואילו פנים מתוחות וכעוסות גורמות לתגובה הפוכה של הצד השני.
אני מכיר, במסגרת עבודתי, בחור שעוסק בתפקיד לחוץ ואחראי ומפגין מקצועיות , חן , וקלילות בעבודה. הוא נוהג לחתום את המסמכים שהוא שולח במסרים מסוג "שולח אור ואהבה", "סוף שבוע מדהים" וכו'. למותר לציין שכולם נהנים לעבוד איתו, מעריכים את עבודתו ומחזירים לו מסרים באותה מטבע . שווה לנסות ללמוד משהו.
אז שתהייה לכם שנה שלווה, נפלאה ומאושרת, מלאה באור ואהבה.
תגובות
למאמר זה התקבלו 0 תגובות
למאמר זה התקבלה תגובה אחת
למאמר זה לא התקבלו תגובות